תופעת פרויקט המגורים היוקרתי תפסה תאוצה בעשור האחרון. משרדים של שיווק נדל"ן יוקרה מקבלים יותר ויותר נכסי יוקרה אותם הם משווקים לעשירון העליון המקומי ואלו שמידי פעם קופצים לגיחות קצרות בארצנו הקטנה.
יש שמתחילים להספיד את נכסי היוקרה שצומחים כמו פטריות אחרי הגשם במקומם של מבנים ארכיונים לשימור או לא לשימור. אך לפי מה שנראה בניינים אלו ממשיכים להיבנות ובעלי האמצעים ממשיכים לקנות.
העיקרון של פרויקט מגורים יוקרתי הוא פשוט - מיקום מרכזי בתוך או ליד ערים גדולות בארץ ובמקביל יצירת בידוד וריחוק. הבידוד הזה מאפשר לבעלי נכסים אלו פרטיות, הרגשת עליונות וכמובן מעמד של פרסטיג' שאין למדוד אותו בכסף אלא בהרמות גבה ולחשושים יראים.
תופעת מגורי היוקרה היא תופעה הרווחת בעולם כבר מעל לעשור או שניים, אבל בישראל, כמו כל דבר, לקח זמן עד שזה תפס את אותה תאוצה. בניין עם שומר בכניסה 24 שעות, בריכה, חדר כושר, חדרים מרווחים עם נוף לים, סאונה, ג'קוזי וכל פינוק אפשרי שרק אפשר לחשוב עליו. לבעלי האמצעים בארץ יש את האפשרות הכלכלית להשיג את כל אלו ועכשיו יש להם גם את ההיצע. בנייני דירות יוקרתיות ופרויקטי מגורים יוקרתיים ממשיכים להיבנות במיקומים אסטרטגיים הן מבחינת נגישות למרכזי תרבות והן מבחינת נוף עוצר נשימה.
לא מדובר רק בבנייה של מבנים חדשים על גבי הריסות הישנים. בהרבה מקרים, במיוחד בתל אביב, ישנו שימוש במבנים לשימור אשר משופצים מבפנים ומבחוץ ונרכשים ע"י אנשים שיכולים להרשות לעצמם לא רק רכישה של כזה נכס אלא גם אחזקת נכסים שמגיעה לעיתים לעשרות אלפי דולרים בשנה.
למרות היופי שבשימור ושיפוץ המבנים הארכיונים המדהימים הללו, לעיתים קצת צובט בלב לדעת שבעל הנכס המרשים הזה בפינת רחוב תל אביבית, רוב הזמן נמצא בדירה שלו בניו יורק או בוילה שלו שבכפר.
כי אכן עשירי ישראל הגיעו לעיר, אך רובם עדיין לא נטשו את הבית בכפר וכל מה שמשתמע מכך.
מלבד משרדי תיווך יוקרתי, מאופנה זו מרוויחים גם מעצבי הפנים והאדריכלים הישראלים. הרי אי אפשר להשקיע בנכס יוקרתי מבלי לדאוג שהוא ייראה מתאים למעמדו מבפנים ומבחוץ. מעצבי הפנים דואגים לכל הצדדים של עיצוב הפנים, כולל איסוף רהיטים, פרטי אומנות ואף בחירת יומן הטלפונים שיונח על השידה הצרפתית מהמאה ה 18. אדריכלים מתבקשים לעצב את המבנים עם התחשבות גדולה יותר בפינוק ונוחות מאשר במבנים שמיועדים ל"פשוטי העם" שבהם יש יותר דגש על ניצול מקום ודחיסת יותר חדרים בשטח קטן.
בסיכומו של עניין, מבני היוקרה טובים לכולם, גם לעשירים שסוף סוף יכולים להראות את עושרם לכל, גם לבעלי מקצועות העיצוב, גם לפועלי הבניין, גם לשומרים בכניסות וכמובן גם למשרדי תיווך יוקרה. ומה פשוטי העם מרוויחים - העלאת מחירי שכר הדירה כי שרי אריסון בדיוק עברה לגור ליד ואפשרות להגיד בשיחות יום שישי עם חברים: "אתם יודעים את מי ראיתי היום?!..."
יש שמתחילים להספיד את נכסי היוקרה שצומחים כמו פטריות אחרי הגשם במקומם של מבנים ארכיונים לשימור או לא לשימור. אך לפי מה שנראה בניינים אלו ממשיכים להיבנות ובעלי האמצעים ממשיכים לקנות.
העיקרון של פרויקט מגורים יוקרתי הוא פשוט - מיקום מרכזי בתוך או ליד ערים גדולות בארץ ובמקביל יצירת בידוד וריחוק. הבידוד הזה מאפשר לבעלי נכסים אלו פרטיות, הרגשת עליונות וכמובן מעמד של פרסטיג' שאין למדוד אותו בכסף אלא בהרמות גבה ולחשושים יראים.
תופעת מגורי היוקרה היא תופעה הרווחת בעולם כבר מעל לעשור או שניים, אבל בישראל, כמו כל דבר, לקח זמן עד שזה תפס את אותה תאוצה. בניין עם שומר בכניסה 24 שעות, בריכה, חדר כושר, חדרים מרווחים עם נוף לים, סאונה, ג'קוזי וכל פינוק אפשרי שרק אפשר לחשוב עליו. לבעלי האמצעים בארץ יש את האפשרות הכלכלית להשיג את כל אלו ועכשיו יש להם גם את ההיצע. בנייני דירות יוקרתיות ופרויקטי מגורים יוקרתיים ממשיכים להיבנות במיקומים אסטרטגיים הן מבחינת נגישות למרכזי תרבות והן מבחינת נוף עוצר נשימה.
לא מדובר רק בבנייה של מבנים חדשים על גבי הריסות הישנים. בהרבה מקרים, במיוחד בתל אביב, ישנו שימוש במבנים לשימור אשר משופצים מבפנים ומבחוץ ונרכשים ע"י אנשים שיכולים להרשות לעצמם לא רק רכישה של כזה נכס אלא גם אחזקת נכסים שמגיעה לעיתים לעשרות אלפי דולרים בשנה.
למרות היופי שבשימור ושיפוץ המבנים הארכיונים המדהימים הללו, לעיתים קצת צובט בלב לדעת שבעל הנכס המרשים הזה בפינת רחוב תל אביבית, רוב הזמן נמצא בדירה שלו בניו יורק או בוילה שלו שבכפר.
כי אכן עשירי ישראל הגיעו לעיר, אך רובם עדיין לא נטשו את הבית בכפר וכל מה שמשתמע מכך.
מלבד משרדי תיווך יוקרתי, מאופנה זו מרוויחים גם מעצבי הפנים והאדריכלים הישראלים. הרי אי אפשר להשקיע בנכס יוקרתי מבלי לדאוג שהוא ייראה מתאים למעמדו מבפנים ומבחוץ. מעצבי הפנים דואגים לכל הצדדים של עיצוב הפנים, כולל איסוף רהיטים, פרטי אומנות ואף בחירת יומן הטלפונים שיונח על השידה הצרפתית מהמאה ה 18. אדריכלים מתבקשים לעצב את המבנים עם התחשבות גדולה יותר בפינוק ונוחות מאשר במבנים שמיועדים ל"פשוטי העם" שבהם יש יותר דגש על ניצול מקום ודחיסת יותר חדרים בשטח קטן.
בסיכומו של עניין, מבני היוקרה טובים לכולם, גם לעשירים שסוף סוף יכולים להראות את עושרם לכל, גם לבעלי מקצועות העיצוב, גם לפועלי הבניין, גם לשומרים בכניסות וכמובן גם למשרדי תיווך יוקרה. ומה פשוטי העם מרוויחים - העלאת מחירי שכר הדירה כי שרי אריסון בדיוק עברה לגור ליד ואפשרות להגיד בשיחות יום שישי עם חברים: "אתם יודעים את מי ראיתי היום?!..."
